האקס המיתולוגי


יום הולדת 21, אני עורכת מסיבה בחדר שלי (חדר צעירים בקיבוץ), כמה מוזמנים בודדים, בינהם החבר החייל שלי, מצטופפים בחדר של 21 מ״ר, מוזיקה מתקליטים ישנים, קצת כיבוד ושתיה וענן עשן, סיגריות היו אז במודה.
ידיד טוב מהבסיס שהזמנתי מאחר ועוד לא הגיע, אני מתקשרת אליו מהפלאפון המשוכלל שלי, מכשיר כבד, דמוי בלטה, עם אנטנה נשלפת.

״איפה אתה? התחיל כבר…״ אני אומרת ברגע שהוא עונה, צריך לקצר בשיחות, זמן אויר זה יקר.
הוא אומר שהוא כבר מגיע ושהוא יתקשר כשהוא יגיע.
לאחר זמן לא רב הוא מתקשר ומבקש ממני לבוא אליו לחניה, אני אומרת לו שלא נעים להאשאיר ככה את האורחים לבד.
הוא לוחץ ואומר לי ״יש לי מתנה בשבילך באוטו, בואי לפה.״
אני יוצאת מהמסיבה וניגשת אל האוטו, בתוך האוטו יושב הידיד שלי עם בחור נוסף שאני לא מכירה… ״תכירי, עומרי, בן דוד שלי״
והוא מגיש לי סיגריה מגולגלת ליד ״קחי, ארגנתי לך ג׳וינט ליום הולדת״
הזמן כאילו קפא במקום, עומרי היפנט אותי, לרגע היה נדמה שרק הוא קיים בעולם, זה היה הדבר היפה ביותר שראיתי בחיים שלי.
לקחתי את הג׳וינט, הצעתי להם לבוא להצטרף למסיבה, אך הם סירבו באיזו טענה מתחמקת ונסעו.
חזרתי למסיבה, עוד לא קולטת מה בדיוק היה שם, אבל עומרי חזר איתי, הוא נשאר בתוך הראש שלי, פשוט החנה שם, הקים מאחז.
זמן לא רב אחרי אותו ערב נפרדתי מהחייל שהיה החבר שלי, כשהבנתי שהרגשות שלי אליו לא מתקרבים בכלל לעצמה של אותו רגע קצרצר עם עומרי, למרות שלא באמת הבנתי את זה באותו הזמן אלא רק בדיעבד.
שנה וחצי לאחר אותו רגע קצרצר ראיתי את עומרי שוב, הידיד מהבסיס הגיע איתו לבקר אצלי.
הלכנו שלושתנו למזח, ישבנו שם בחושך מביטים בים, אני לא זוכרת מה אמרתי או עשיתי, אני יודעת שרציתי אותו, הייתי מאוהבת בו.
בשלב מסויים התנשקנו, נשיקה לוהטת, הוא היה גברי וסקסי ונישק בעצמה ובלהט, סחף אותי בקלות, התמסרתי במהירות והייתי בידיו.
הקשר איתו התפתח ליחסים שהיו די דומים לזוגיות, היינו ביחד, אבל תמיד הוא שמר על מרחק בטחון, תמיד הוא היה בא אלי, לא הבטיח לי שום הבטחה, לא אמר מתי הוא יבוא או אם בכלל, השאיר אותי דרוכה.
עומרי היה דמות טראגית, מעין קדוש מעונה, כך הוא הצטייר בעיני, דבר אשר אפשר לו להתנהג באנוכיות כלפי.
ה״זוגיות״ שלנו החזיקה בערך חודשיים, היו אלו חודשיים של תשוקה בלתי מרוסנת, אהבה כואבת והמון טלטלות רגשיות.
הקרקע אף פעם לא הייתה יציבה עם עומרי, מה שטילטל אותי ומשך אותי אליו בחוזקה.
באחת הפעמים שעומרי זרק אותי, נעניתי לחיזוריו של גבר אחר, גבר שהיה מבוגר ממני ביותר מעשרים שנה, שהיה מארגן מסיבות באזור.
הוא נתן לי את הביטחון שהיה חסר לי כל כך עם עומרי, היה לוקח אותי איתו לכל מקום.
בלב מרוסק, כשאני חלשה, תלושה ומורעבת רגשית, בלעתי בלי ללעוס ובלי לחשוב כל מה שהוצע לי, קשר, חום, מגע…
לאחר כמה ימים שבהם הייתי צמודה לאותו גבר, נוסעת איתו לכל מקום, צמודה אליו ביום ובלילה, עומרי, שהיה מודאג מהקשר שנכנסתי אליו, יצר איתי קשר והזמין אותי לבוא אליו.
הגעתי אליו הביתה, הוא הכניס אותי אליו לחדר, הייתי עייפה ומותשת, הוא חיבק אותי והביע דאגה בקשר לאותו הגבר.
הרגשתי בפעם הראשונה שאכפת לעומרי ממני, שאני חשובה לו ושהוא אוהב אותי, הרגשה שחיכיתי לה זמן כה רב.
עומרי הביא לי קערת מרק חם, ישבתי בחדרו, עם קערת המרק בידי, מרגישה כמו פליטה מאסון טבע שניצלה בנס ונמצאת עכשיו במרכז ההצלה.
סוף סוף ניצלתי, סוף סוף הוא אוהב אותי…
הייתי מוכנה לעשות הכל, לעזוב הכל ורק להישאר איתו לתמיד, רציתי להתמוטט כבר, הייתי כל כך מותשת, רציתי רק ליפול לזרועותיו ולהשאר שם לנצח…
פניתי אליו בשאלה, עד מתי אוכל להשאר איתו, מלאת תקווה לשמוע אותו עונה לי: לתמיד…
אולם אז הוא ענה שכבר מחר הוא נוסע בחזרה לתל אביב ואני לא יכולה לבוא איתו, כששאלתי אותו למה? הוא אמר שהוא חוזר לחברה שלו….
הלב שלי נשבר סופית, את המרק כבר לא הייתי מסוגלת לבלוע, דמעות חנקו את גרוני ואיימו לפרוץ החוצה, אבל הייתי חלשה מידי אפילו לבכות, חלשה ומרוסקת.
יצאתי מהבית שלו, המומה מרוב כאב, רגלי היו חלשות, מתחת לרגלי הייתה פעורה תהום עמוקה וחשוכה, מרוקנת.
חזרתי לזרועותיו של הגבר המבוגר, שמילא את החלל העצום שנפער בי בטיולים באוטו, מפגשים חברתיים, אוכל, משפחה, בילויים. מהר מאוד עליתי במשקל.
באותו הזמן, החברות הטובות שהיו לי באותה תקופה נסעו לטיול בהודו, טיול שתכננו ביחד, אבל בזמן שחיכיתי שהן יחסכו כסף, גמרתי את הכסף שאני חסכתי…
עומרי נסע לארה"ב עם חבר.
ואני נותרתי לבד עם הגבר המבוגר שדאג לכל מחסורי.
עברתי לגור איתו ביחד בדירה שכורה ותכננו להתחתן.
כמה חודשים אחר כך, התחתנתי עם הגבר המבוגר בחתונה מפוארת, עוד כמה חודשים ונכנסתי להריון שבסופו נולדה לי תינוקת.
לאחר הלידה, התרחקתי מבעלי, או יותר מדויק, לא הצלחתי להתקרב אליו יותר וכשהתינוקת הייתה בת 5 חודשים החלטתי להיפרד ממנו.
כשהתינוקת שלי הייתה בת שנתיים בערך, עומרי יצר איתי קשר פתאום.
הוא הגיע לביקור נימוסין, הביא בובה לילדה והלך.
מאז פגשתי אותו עוד פעמיים בערך, בהפרשים גדולים מאוד.
מהפעם הראשונה שפגשתי אותו בגיל 20 עד הפעם האחרונה שראיתי אותו בגיל 27, למרות הגברים שנכנסו ויצאו מחיי, עומרי כל פעם ריגש אותי וגרם לליבי לרטט.
במפגש האחרון שפגשתי אותו, כאילו הוא עשה את זה בכוונה, הצליח עומרי לגרום לי לשחרר אותו ולהוציא אותו מהלב שלי לתמיד.
האומנם?