מה אתה עושה שם לבד בדירה שלך בלעדי כל היום?
אני לא חסרה לך שם?
לא בא לך שנהיה בזוגיות?
זוגיות יום יומית כזאת, עם נוחות ושגרה.
כזאת שאני מגיעה אלייך אחרי יום מלא בהמולת החיים, אתה קם לפתוח לי את הדלת ובאותה הזדמנות מקבל אותי בחיבוק ונשיקה קטנה.
אני מניחה את התיק, מורידה נעליים, בינתיים אתה מתיישב על הספה, אני ניגשת אלייך, קורסת לתוך הספה ולתוכך, אני חצי שוכבת וחצי מחובקת בידייך ואני פשוט מרפה, מסירה את השריון שהיה עלי במשך כל היום, מתמסרת.
אני נשארת לישון אצלך כי כבר מאוחר, כי אני לא עובדת מחר, כי נעים לי שאתה מרדים אותי, לפעמים בחיבוק, לפעמים אחרי התעלסות, לפעמים אני פשוט מתעצלת לקום וללכת ופשוט נשארת לישון אצלך.
בבוקר אני מתעוררת, אתה עדיין ישן, אני נזכרת איך בהתחלה אהבתי להסתכל עלייך כשאתה ישן, להיות מוקסמת מהיופי שלך, אם היית זז הייתי ממהרת לעצום עיניים שתחשוב שגם אני עדיין ישנה ואולי גם אתה תסתכל עלי ישנה ותהיה מוקסם ממני.
גם עכשיו אני אוהבת להסתכל עלייך ישן, גם עכשיו אני מוקסמת, אבל עכשיו יש לי פיפי, אני הולכת לשירותים שלך ומשתינה בלי לסגור את הדלת, ממילא אתה עוד ישן, ממילא כבר ראית אותי משתינה כל כך הרבה פעמים, נינוחות שכזאת שנוצרה בינינו.
אני פותחת את הנייד שלי, מוודאת שהעולם שרד את הלילה למרות שישנתי והטלפון היה מושתק, בודקת את תיבת הדואר האלקטרוני, רק פרסומות, מציצה ביומן שלי, אין לי שום תכניות להיום, משוטטת קצת ברשת החברתית, מתעדכנת במלא מידע אישי ולא משמעותי על מלא אנשים שאני מכירה יותר או פחות או לא בכלל, אתה עדיין ישן, אני עדיין מוקסמת.
חוזרת אל מתחת לשמיכה, מנסה לחזור לישון, שולחת את הרגל שלי שתיגע ברגל שלך כאילו בטעות, המגע נעים לי, אני מקרבת את גופי אלייך, אתה עדיין ישן, אני מחבקת אותך ומרפה.
מנסה להישכב בתנוחה רפויה, כאילו שאין בי מתח, כאילו שאני באמת ישנה, באמת רוצה לישון, לא בגלל שאני עייפה, אני ערנית לגמרי, אבל רוצה לישון רק בשביל שאתה תתעורר לפני ותסתכל עלי ישנה ותהיה מוקסם ממני ואז אתה לא תתאפק ותיצמד אלי עם הגוף שלך ותחבק אותי ואני אתעורר אל תוך החזה שלך, אתעורר אל התשוקה שלך ואנחנו נתעלס ככה כל היום.
בסוף אני נרדמת באמת, חולמת עוד חלום אחד, בזמן הזה אתה כבר ער, צחצחת כבר שיניים ואתה מכין לעצמך קפה במטבח וניגש לשולחן העבודה שלך.
אתה עובד על המחשב בזמן שאני בתחתונים מתמתחת כמו חתולה על המיטה שלך, מביטה בך בתקווה לתפוס את תשומת ליבך, שולחת מבטים מפתים שלא ממש מפריעים לך להתרכז, אני מרגישה טיפה נטושה ובודדה לבד על המיטה שלך, בתנועה נעלבת מסובבת אלייך את הגב בתקווה שאולי התחת שלי יפתה אותך קצת יותר, אתה לא מגיב, אני עושה את עצמי ישנה, כאילו שממש ממש כיף פה על המיטה שלך, כאילו ממש נעים לי.
בסוף אני לא מתאפקת וקמה, ניגשת אלייך, מחככת את גופי בזרועך, אתה מחליק ליטוף מהיר על הישבן וחוזר להתרכז במסך, אני שולחת יד לתוך החולצה שלך ומלטפת את החזה החם שלך, אתה מחייך אבל ממשיך לעבוד, אני שולחת את היד נמוך יותר לכיוון החגורה ומנסה להכניס את היד שלי למכנסיים שלך, אבל היד לא מחליקה פנימה, החגורה מפריעה, אני שולפת את היד והולכת משם, זה לא זורם.
חוזרת לשכב על המיטה שלך וקוראת לך: "מאמי בוא לשכב איתי"
אתה אומר לי שיותר מאוחר כי אתה חייב לעבוד, אני מתבאסת קצת ומנסה להעסיק את עצמי עוד קצת לבד, משתעממת, קמה, מתלבשת, מצחצחת שיניים, שותה קצת מים וניגשת אלייך, נותנת לך נשיקה, בתקווה שאולי זאת תשכנע אותך לעזוב את המחשב ולבלות את כל היום איתי במיטה, זה לא עובד, יש לך דד ליין או משהו ממש חשוב לסיים.
אני עוזבת אותך לעניינך, נועלת נעליים, הולכת לכיוון הדלת, אוספת את התיק שלי, כשהדלת פתוחה וחצי מגופי כבר בחוץ אני זורקת אלייך הבטחה שאשוב יותר מאוחר ושתתקשר אם ימאס לך לעבוד.
אין לי באמת מה לעשות היום, אבל אני נותנת לך לעבוד, בתקווה שהמרחק יצור געגוע או ריגוש חדש כששוב ניפגש.
אז מה אתה אומר? לא בא לך זוגיות כזאת עם נוחות ושגרה?
כזאת שאני לא אצטרך לחשוב עשר פעמים לפני שאני שולחת לך הודעה או מתקשרת, כזאת שאני לא צריכה לדאוג כל היום אם אתה חושב עלי או לא כי בסוף בלילה אני ממילא אבוא לישון אתך, כזאת שאני אוכל להירגע לתוכה, להתמסר ולהרפות, כזאת שאתה פשוט אוהב אותי ואני אותך.